נדיה עדינה רוז
אֹרֶךְ
אִילַן מִשְׁפַּחְתֵּנוּ לֹא
הִצְמִיחַ עֲנָפִים רַבִּים.
לַהֲקוֹת נָשִׁים
רַוָּקוֹת
יָשְׁבוּ עֲלֵיהֶם
כְּמוֹ עַל מִטּוֹת יָחִיד
צָרוֹת.
דּוֹדָה אָנָה וְדוֹדָה לֵאָה
קָטְפוּ תַּפּוּחִים
לְמִלּוּי שְׁטְרוּדֶלִים.
אֶת הַבָּצֵק שֶׁתָּפַח
וְתָפַח בַּלֵּילוֹת
רִדְּדוּ לְאֹרֶךְ
וּלְרֹחַב בְּדִידוּתָן.
פֵּרוּרֵי הַיָּמִים חֻלְּקוּ
בֵּין צִפֳּרִים.
היסטוריה
הָרֵי הַשֶּׁקֶט
שֶׁסַּבְתָּא צָבְרָה בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם
הָיוּ קוֹרְסִים בַּלַּיְלָה
בְּהִתְפָּרְצוּת נְחִירוֹתֶיהָ.
קוֹרוֹת חַיֶּיהָ הַמֻּתָּכִים
נִפְלְטוּ יָשָׁר
אֶל תּוֹךְ חֲלוֹמוֹתַי.
כָּךְ לָמַדְתִּי הִיסְטוֹרְיָה.
סַהֲרוּרִית
בָּהִיתִי בַּשְּׂמִיכָה הַצִּבְעוֹנִית
הַמְכַסָּה אֶת גּוּפָהּ הַזָּעִיר
כִּפְרָחִים אֶת שְׂדֵה הַקְּרָב.
פָּחַדְתִּי שֶׁלֹּא
תָּשׁוּב בַּבֹּקֶר, שֶׁתִּשָּׁאֵר
בְּאוֹתָהּ הַמִּלְחָמָה
בָּהּ אִבְּדָה אֶת סָבִי.
דודה לאה
אֲנִי מַעֲבִירָה אוֹתָהּ
בִּזְהִירוּת
כְּמוֹ קַצֶּפֶת
מֵהַמִּטָּה לַכִּסֵּא,
מַדְלִיקָה אֶת הַנֵּר
לְיוֹם הֻלַּדְתָּהּ.
הָאֲנָשִׁים שֶׁפַּעַם
חָגְגָה אִתָּם
מֻנָּחִים לְמַטָּה
כְּשִׁכְבוֹת עוּגָה.
יורֶה
הָעוֹלָם מִתְהַפֵּךְ כְּמִתְלֵה כְּבִיסָה
מֵטִיחַ אֶת הַהַבְטָחוֹת
בַּמַּרְצָפוֹת הָרְטֻבּוֹת.
אֲנִי דּוֹחֶסֶת אוֹתָן לְתוֹךְ הָאָרוֹן,
שְׂמִיכוֹת קַיִץ קַלּוֹת
שֶׁאֵין בָּהֶן שִׁמּוּשׁ.
הַגִּנָּה נִזְרֶקֶת מֵהַבַּיִת.
עֲדַיִן מְרוּחָה בְּאֹדֶם הַגֶּרַנְיוּם
מְכוֹפֶפֶת אֶת הָעֲנָפִים
מְפַתָּה בְּעָלֶיהָ כְּמוֹ בִּנְדוּנְיָה.
הַחַלּוֹנוֹת נִסְגָּרִים.
אֲנִי גּוֹרֶבֶת אֶת הַזְּמַן
מוֹשֶׁכֶת עַל פָּנַי
עוֹד זוּג קְמָטִים.
בלי לומר את שמו
אֲוִיר מֻפְשָׁט שֶׁל סְתָו
מְכַוֵּן אֶת קַו הַמִּתְאָר
שֶׁלִּי כְּמוֹ מֵיתָר
לְפִי צְלִילוֹ.
בָּתִּים מְנַעֲרִים כִּיסִים
שׁוֹפְכִים הַחוּצָה חַלּוֹנוֹת,
דְּגֵי תְּרוּעָה מְשֻׁחְרָרִים
שׂוֹחִים בְּזֶרֶם הָרְחוֹב.
עֵצִים מִתְרַחֲקִים מִן הַקַּיִץ
עוֹזְבִים אֶת הֶעָלִים כֶּאֱלִילִים.
הָעֲנָפִים מַעֲבִירִים עָנָן רָטֹב
עַל שִׁמְשַׁת הַשָּׁמַיִם
אֲשֶׁר נוֹסְעִים בֵּין הָאֲנָשִׁים.
מֶרְכַּזְעוֹלָם הַמְחֻפָּשׂ לְעֶרֶב
תּוֹפֵס אִתָּם טְרֶמְפּ
יוֹרֵד
וּמִתְיַשֵּׁב עַל מִדְרָכוֹת.
לא האמנתי
לַלֵּיצָן הָרְפוּאִי
שֶׁהִצְבִּיעַ עַל שַׂעֲרוֹתַי
הַמִּזְדַּקְּרוֹת,
"אַתְּ מַצְחִיקָה יוֹתֵר מִמֶּנִּי",
חִיֵּךְ.
לַמָּחֳרָת בַּבֹּקֶר
מַדְבֵּקַת סְמַיְלִי
עֲדַיִן קָרְצָה מֵהַסָּדִין
הַמְכַסֶּה אֶת פְּנֵי אָבִי
כְּמוֹ פַּעַם כְּשֶׁשִּׂחֵק
אִתִּי מַחְבּוֹאִים.
אַף אָדֹם,
גַּרְבַּיִם לֹא תּוֹאֲמִים –
נִכְנַסְתִּי לַנַּעֲלַיִם
הַגְּדוֹלוֹת שֶׁל הַמָּוֶת.
מזל
שֶׁאִמִּי אִבְּדָה
אֶת הַזִּכָּרוֹן אַחֲרֵי
שֶׁאִבְּדָה אֶת אָבִי.
אַחֶרֶת הָיָה מִתְעַצְבֵּן
שֶׁלַּגֶּבֶר הַזָּר הַיּוֹשֵׁב לְיָדָהּ
בְּסִעוּדִית ב'
הִיא קוֹרֵאת בִּשְׁמוֹ. עִמָּנוּאֵל.
שקיעה
אֲדָמָה מוֹסֶרֶת חֶשְׁבּוֹנִיּוֹת
וְרֻדּוֹת וּצְהֻבּוֹת
לַשָּׁמַיִם
עֲבוּר עוֹד יוֹם
לֹא פָּטוּר
מִמַּס
* * *
הַזְּמַן הוֹבִיל אוֹתָנוּ
זוֹ אַחַר זוֹ
אֲחוּזוֹת בִּשְׁתֵּי יָדָיו
אֲחוֹתִי וַאֲנִי
עַכְשָׁו הוּא נִצָּב
פֹּה
מַבִּיט בְּיָדוֹ
הַמְשֻׁחְרֶרֶת
הַמְגַשֶּׁשֶׁת בִּמְבוּכָה
עַל הָאוֹתִיּוֹת
ת נ צ ב " ה
* * *
לזכר אחותי אניה שנספתה בפיגוע
אֲנִי לֹא עוֹמֶדֶת
בַּצְּפִירָה
נוֹסַעַת אִתָּךְ
בְּאוֹטוֹבּוּס קַו 19
שֶׁלָּקַחְתְּ אָז
בַּדֶּרֶךְ מֵהַבַּיִת
ירושה
לֹא יָדַעְתִּי לְבַשֵּׁל.
אֲחוֹתִי הַגְּדוֹלָה הִשְׁאִירָה לִי
אֶת הַבְּכוֹרָה סְתָם כָּךְ,
הָלְכָה.
יְלָדֶיהָ עָבְרוּ לָגוּר אִתָּנוּ,
הַסִּיר הִתְרַחֵב.
יָדִיּוֹתָיו הִתְרַחֲקוּ זוֹ מִזּוֹ
וַאֲחוֹתִי מִמֶּנִּי.
כָּבְדוּ בְּתוֹכוֹ תַּפּוּחֵי הָאֲדָמָה.
הַבֶּרֶז הִרְכִּין רֹאשׁוֹ
מֵעַל כִּיּוֹר הַמִּטְבָּח
כְּמוֹ סוּס רָתוּם לְעֶגְלַת הַבַּיִת.
פַּעַם בִּלְחִיצָה עַל כַּפְתּוֹר
הַקּוּמְקוּם הַחַשְׁמַלִּי
הֵנַעְתִּי אֶת הָעוֹלָם,
עַכְשָׁו אֲנִי גּוֹרֶרֶת בַּמּוֹשְׁכוֹת.
נִזְהֶרֶת לֹא לְהִתְקָרֵב לְקִצּוֹ
פֶּן יִתְהַפֵּךְ שׁוּב.
נחיתה
כַּפִּית אַחַת
לְאִמָּא כַּפִּית אַחַת
לְאַבָּא כַּפִּית מְלֵאָה לְסַבְתָּא
כַּפִּית אַחַת לַאֲחוֹתִי כַּפִּית
אַחַת עָשְׂתָה אֲוִירוֹן
וּכְשֶׁנָּחֲתָה לֹא הָיָה לִי
אַף אֶחָד
1972
עֵצִים טְבוּלִים בִּדְיוֹ לָבָן שֶׁל שֶׁלֶג
וְכְתַב יָדָם שֶׁל הָעֲנָפִים עוֹד לֹא בָּרוּר.
הַיָּמִים לֹא נִקְרָאִים בְּשֵׁם הַתַּאֲרִיכִים.
אָרְכָּם כְּאֹרֶךְ מַגְּפֵי הַלֶּבֶד שֶׁלְּךָ
לֹא נִגְמָרִים.
אֲנִי יוֹשֶׁבֶת בְּמִזְחֶלֶת,
אַתָּה מוֹשֵׁךְ בַּחֶבֶל, מַכְתִּיב
אֶת הַמֶּרְחָק בֵּין שׁוּרוֹת הַמִּגְלָשַׁיִם.
הַכּוֹבַע הָרוּסִי עַל רֹאשְׁךָ
כְּכוֹתֶרֶת לָאַגָּדָה,
שֶׁלִּמַּדְתָּ אוֹתִי לִקְרֹא.
כְּבָר אָז חָשַׁבְתִּי
שֶׁאֵדַע לַעֲשׂוֹת הַכֹּל לְבַד. לֹא.
לֹא תֵּדַע זֹאת, אַבָּא.
קומה שבע
נוֹלַדְתִּי בְּקוֹמָה שֶׁבַע.
הָרָקִיעַ הַכָּחֹל מוּלִי
הֶחֱזִיק אֶת כָּל גַּרְגִּירֵי הַזְּמַן
כִּשְׁעוֹן חוֹל שֶׁשָּׁכְחוּ לְהָפְכוֹ.
לִפְעָמִים מְטוֹסִים חָצוּ
אֶת הַשָּׁמַיִם מְטַפְטְפִים
דַּיְסָה בְּדַרְכָּם.
אִמָּא אָמְרָה לִפְתֹּחַ פֶּה.
עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן הִתְהַלְּכוּ צִפֳּרִים.
עִקְבוֹתֵיהֶן דְּמוּיוֹת הַשִּׁין הָיוּ מְזוּזָה
לָרוּחַ שֶׁנִּשֵּׁק אוֹתָהּ
בְּדַרְכּוֹ פְּנִימָה.
הַרְחֵק לְמַטָּה הִשְׂתָּרְעָה
גְּלִימַת הָאֲדָמָה.
פָּרַשְׂתִּי יָדַיִם
לְהַשְׁחִיל בְּשַׁרְווּלֶיהָ.
מַטריוֹשקות*
בְּשׁוּרַת הַמַּטְרִיוֹשְׁקוֹת אֲנִי
הֲכִי קְטַנָּה
זוֹ שֶׁאֵינָהּ חֲלוּלָה
אֵיךְ נִכְנְסוּ
כָּל הַשָּׁנִים
הָאֵלֶּה
בְּתוֹכִי?
_________________
* מַטְרִיוֹשְׁקוֹת – סדרה של בובות עשויות עץ, שנמצאות זו בתוך זו. דוברי עברית מכנים אותן בטעות בַּבּוּשְׁקוֹת.
בירושלים לא יודעים לשחות
בֻּבַּת הַשֶּׁלֶג
טוֹבַעַת.
מְצוֹף הַגֶּזֶר לְבַדּוֹ
נִשְׁאָר עַל פְּנֵי הַחֹרֶף.
הָעֵץ שֶׁנֶּעֱקַר בָּרוּחַ
זוֹקֵף אֶת שָׁרָשָׁיו
כְּאַנְדַּרְטָה
לְזֵכֶר כָּל הַשְּׁלָגִים
שֶׁנָּפְלוּ.
גמגום
לְאַט
כְּמוֹ הַקְּדִימוֹן
לִפְנֵי הַסֶּרֶט
נִשְׂרְכוּ הַיָּמִים.
קַרְטִיב לֹא נָמַס
בַּחֹרֶף.
"בַּת כַּמָּה אַתְּ, יַלְדָּה?"
גַּם הַגִּיל קָפָא,
נִדְבַּק לַשְּׂפָתַיִם,
מִלְמֵל אֶת עַצְמוֹ
לְפָנַי.
בַּלָּשׁוֹן שֶׁחָרַצְתִּי
לֶעָתִיד הָרָחוֹק כַּדֶּרֶךְ
מִבֵּית הַסֵּפֶר
לָכַדְתִּי אֶת פְּתִיתֵי הַשֶּׁלֶג.
גִּמְגַּמְתִּי.
חֲצָאֵי הַמִּלִּים הֵצִיצוּ הַחוּצָה
כִּכְפָפוֹת מִכִּיסֵי הַמְּעִיל.
כָּכָה בְּכַפּוֹת יָדַיִם חֲשׂוּפוֹת
הֶחֱזַקְתִּי אֶת הָאֹשֶר
בְּלִי שֶׁיָּכֹלְתִּי לְהַסְבִּיר
לָמָּה טוֹב.